להזמנות ושירות לקוחות:

077-9300876
וואטסאפ-0503955830


חיפוש :

כמה מילים על ניתוח קיסרי

קיסרי כלידה פעילה
 
לכאורה מדובר באוקסימורון לא? איך אפשר להיות פעילה בלידה שבה את שוכבת על הגב,
ידיים קשורות לצדדים,מסך מול הפנים ואת לא לוחצת או משתתפת?
 
שני ילדי נולדו בלידות קיסריות.
האחד בקיסרי חירום מזעזע
השני בקיסרי (לבחירתי) נפלא.
 
איך עשיתי את השינוי הזה?
החלטתי ללמוד את הנושא.כאשר יש לך ידע יש לך כוח,שליטה. בלידה הראשונה גיליתי שמה שהכי היה חסר לי הוא השליטה,איבדתי שליטה על הלידה, על הגוף,הרופאים חתכו,הוציאו ילד ואני לא הייתי שם למעשה,הגוף שלי עבר משהו והנפש היתה במקום אחר וכך ההורות הראשונית שלי נראתה.
במקום להנות מהילד שלי הייתי באבל על הגוף שאיכזב,הייתי בדיכאון ולא היית מסוגלת להתחבר לילד.
כאשר החלטנו על ילד שני החלטתי ללמוד ולבוא מוכנה.החלטתי שגם אם אני אגיע לקיסרי שני זה יהיה במודעות,מהחלטה שלי ושאני אהיה פעילה ככל הניתן במהלך.
התחלתי פשוט לקרוא,נכנסתי לפורומים וקראתי על לנל"ק (לידה נרתיקית לאחר קיסרי)
קרתי סיפורי לידה מוצלחים ושאבתי מהם כוח,התייעצתי עם נשים שעברו יותר מקיסרי אחד,קרתי ספר מדהים בשם "לידה פעילה" של ג'נט בלאסקס ששינה את חיי והבנתי איך הגעתי לקיסרי הראשון.
תמיד היתה לי הרגשה שלא היה צורך בניתוח הראשון,אז ביקשתי מבית החולים בו ילדתי את הרישום שלהם על מהלך הלידה והבנתי שצדקתי.
הניתוח לא נעשה בשל מצב חירום היה שם כתוב שחור על גבי לבן "ניתוח עקב חוסר התקדמות".
לאחר שהייתי שם יממה היה פשוט יותר לחתוך מאשר לתת לגוף לעשות את שלו.
החלטתי להקשיב לגוף ולזרום איתו,למדתי מדולה כיצד להיות פעילה בלידה,צפיתי בניתוחים קיסריים
בתוכניות תעודה והחלטתי שעם כל מה שאני לומדת-הלידה הזאת תהיה בשליטתי.
הגעתי לשבוע 41 ובמעקב הריון עודף שלחו אותי למיון מכיוון שראו צירים.
החלטתי לחכות,הוצאתי את הגדול מהגן,חזרנו הביתה,אכלנו,סידרתי את הכביסה,כלים והלכנו לאסוף את הבעל.
השארנו את הגדול אצל הסבא בהבטחה שחוזרים עם אח קטן.
לאט לאט הצירים גברו,במיון הקפדתי על תנועה,בכל פעם שחיברו אותי למוניטור ביקשתי שיעשו את זה בזמן הקצר ביותר וברגע ששיחררו הקפדתי ללכת,לסובב את האגן,לעבור את הצירים במקלחת.
לאחר לילה של צירים לא אפקטיביים (ללא פתיחה) הגיע רופא ואמר שאני יכולה לעבור קיסרי או לחזור הביתה ולבוא כל יום למעקב.
חשבתי על זה והחלטתי שמה שהכי חשוב לי באותו הרגע זה שהילד הזה יצא ונכיר אותו והכאב יפסק.
נכנסתי לחדר הניתוח בהליכה ,אע"פ שרצו שאני אכנס על מיטה,הודעתי להם שאני לא חולה-אני יולדת.
לפני תחילת הניתוח עשיתי דמיון מודרך שלמדתי במהלך ההריון-מצאתי לי מקום רגוע ושלוו,החלטתי שהניתוח יעבור בקלות ולמזלי זכיתי במנתח מקסים ששיתף אותי בכל מהלך הניתוח.
לאחר הניתוח הרגשתי ב"היי" רק רציתי לראות את הילד שוב וכשהעבירו אותי מהתאוששות ליולדות שלחתי את בעלי להביא את הפלא הקטן הזה.
לאחר יממה כאשר אמרו לי לעמוד בפעם הראשונה,פשוט הלכתי לתינוקיה ועד סוף האישפוז ביליתי בהליכות.
אז למרות שלא זכיתי ללנל"ק כן זכיתי ללידה שהייתי שותפה בה וברגע שההחלטה לניתוח היתה שלי כל מהלך הלידה היה אחר-מיותר לציין שתחילת ההורות לילד השני גם היתה שונה לחלוטין.
כל לידה היא קסם-ילד בא לעולם אבל הדרך שבה הוא בא היא לא תמיד קלה צריך תמיד לזכור שהכוח הוא בתוכנו שלפעמים אפילו שיש אילוצים שלא מובילים אותנו ללידה שחלמנו עליה וציפינו לה,עדיין אנחנו יכולות להיות חלק פעיל-הרי בסופו של דבר זו הלידה שלנו והגוף שלנו.

 
אלסנדרה בן ישי, בת 30 ומתגוררת בחולון. אמא לאורי בן 6 ואייל בן 8 חודשים.
אלסנדרה לומדת דולה פוסט פארטום,הנחיית אמהות ובקרוב תתחיל גם עיסויי תינוקות
כמו כן משווקת אלסנדרה חיתולים אקולוגיים ומוצרים טבעיים נוספים.
מאמינה שעם מעט עזרה בתקופה שלאחר הלידה ,חיבוק,תמיכה ואוזן קשבת כל ההורות הראשונית יכולה להראות אחרת
2all בניית אתרים